החובה לבטח את העובדים בביטוח פנסיוני קיימת כבר למעלה מעשור אך עדיין מעסיקים רבים לא מקיימים את החובה וזוכים לתביעות ועיצומים כספיים. באילו תנאים חובה על המעסיק להפריש ומתי הוא פטור מחובת ההפרשה לפנסיה.
החובה לבטח את העובדים ולהפקיד מדי חודש חלק מהשכר החלה כבר ב1.1.2008 עת פרסומו של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.
על מי חלה החובה?
החובה לבטח ולהפריש לפנסיה חלה על מעסיק לגבי כל עובד מעל גיל 21 ועל כל עובדת מעל גיל 20 ועד גיל פרישת חובה במידה והעובד פרש מעבודתו לאחר גיל 67 ומקבל קצבה שאיננה מהביטוח הלאומי.
דוגמה א': עובדת שהחלה עבודתה בגיל 19 ללא ביטוח פנסיוני. על המעסיק יהיה לבטחה ולהפריש לפנסיה בהגיעה לגיל 20.
דוגמה ב': עובד שהתחיל עבודה בגיל 20 ותשעה חודשים ללא ביטוח פנסיוני. במקרה כזה תחול תקופת המתנה של 6 חודשים ורק 21 ושלושה חודשים תחול לגביו חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני.
דוגמה ג': עובדת בת 62 ומקבלת קצבה חודשית מהפנסיה שלה. במקרה זה על המעסיק להמשיך ולהפריש לעובדת את ההפקדות לפנסיה או להתחיל להפקיד במידה והחלה העסקה.
דוגמה ד': עובד שהגיע לעבודה חדשה לאחר גיל פרישת חובה ומקבל את הפנסיה שלו כקצבה חודשית. בנסיבות אלו נראה כי אין על המעסיק להפקיד לפנסיה.
בנסיבות בהן העובד מקבל קצבאות מהביטוח הלאומי ולא ממעסיק קודם או הופסקו יחסי העבודה לפני גיל פרישת חובה תהא חובת ההפרשה על המעסיק.
יתכנו נסיבות נוספות לגביהן חובת ההפרשה איננה חד משמעית, לדוג' עובדת שהחלה עבודתה לאחר פרישה בגיל פרישת חובה ומקבלת קצבת שארים או עובד שמשך את כספי הגמלאות כסכום חד פעמי.
מהו מועד תחילת ההפרשות?
עובד שהגיע ללא פנסיה אין חובה להפריש כספים לחברת הביטוח אלא לאחר 6 חודשי עבודה, יוצא שהעובד מפסיד 6 חודשי הפקדות תגמולים ובמידה ויסתיימו יחסי עובד מעביד בנסיבות בהן לא מגיע לעובד השלמת פיצויי פיטורים העובד עשוי להפסיד גם את כספי הפיצויים לתקופה זו וככל הנראה גם את הרווחים והריבית שהקופה עתידה הייתה להניב.
לגבי עובד שהגיע עם קופת פנסיה פעילה, חלה על המעסיק החובה להפריש רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או מתום שנת המס, לפי המוקדם מבין השניים. כלומר, עובד שהחל עבודתו בשלהי שנת המס, יזכה לפנסיה כבר מתום השנה ביחס לעובד רגיל שיזכה להפקדות בפועל רק בתלוש השכר הרביעי שיקבל.
האם צריך להפריש לעובד שהגיע עם קופת פנסיה אך עבד פחות משלושה חודשים?
שאלה זו נשאלת פעמים רבות. על פניו עובד שהתחיל לעבוד בדצמבר יהיה זכאי להפקדות כבר בחודש הראשון לעבודה ללא תלות במספר חודשי העבודה ונראה כי המחוקק לא התכוון לעשות איפה איפה בין עובד שהגיע בסוף השנה או במהלכה.
יחד עם זאת בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה בת"א נקבעה פסיקה מנחה (52297-04-13 אריה פומרנץ נ. א.א. מעיינות) לפיה העובד שהועסק פחות משלושה חודשי עבודה לא יהיה זכאי להפקדות.
חשוב לציין שמדובר בפסק דין מנחה וכי בנסיבות אותו מקרה העובד התחיל עבודתו בתחילת דצמבר ונראה כי היה מקום להפעיל את החריג לכלל ולהפריש לו לפנסיה היות והיה מבוטח בקרן פנסיה פעילה.
מהם שיעורי ההפרשות לביטוח פנסיוני ולביטוח שאינו פנסיוני?
השיעורים שנקבעו לתגמולי עובד עומדים כיום על מינימום 6% וניתן להגדילם, לבקשת העובד, עד 7%.
השיעורים שנקבעו לתגמולי מעסיק עומדים כיום על מינימום 6.5% וניתן להגדילם, לשיקול המעסיק, עד 7.5%.
השיעור שנקבע להפרשות ע"ח פיצויי הפיטורים עומדים משנת 2014 על 6% מהשכר המבוטח אולם המעסיק רשאי להגדיל את שיעור ההפרשה ל- 8.33% ובמידה והמעסיק מעוניין להחיל את הפטור על השלמת פיצויי הפיטורים עליו להודיע על החלת הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בכתב לקופת הפנסיה עם העתק בכתב לעובד.
ע"פ התיקון שחל בצו ההרחבה בדבר הגדלת ההפקדות לביטוח פנסיוני במשק שנכנס לתוקף ביום 1/7/2016 עובד שהגיע עם הפקדות מקסימליות ברכיב הפיצויים, ימשיך להנות מאותם שיעורי הפקדות גם אצל מעסיקים חדשים כל עוד הוחלו הוראות ס' 14 לחוק פיצויי הפיטורים על ההפרשות לפיצויים וכן יוכל להמשיך להנות מיתרונות סעיף 14 במקרה של התפטרות.
ביטוח מנהלים
צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפקדות קובע כי תשלום המעסיק לתגמולים יכלול את תשלום המעסיק בעבור רכישת כיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד.
כלומר המעסיק מחויב להפקיד ע"פ השיעורים לביטוח פנסיוני, כך שהסכום המינימלי לתגמולי מעסיק לא יפחת מ-5% ובסה"כ כולל כיסוי אכ"ע 6.5%. ככל שהתגמולים לכיסוי העובד לאכ"ע אינו מספיק (בשל מחלה או מחמת גיל המבוטח) על המעסיק לשאת את ההגדלות לכיסוי 75% משכר העובד לרכיב אכ"ע או עד תקרה של 7.5% לתגמולי המעסיק מהשכר הקובע לפי הנמוך מבניהם.
השכר הקובע
החל מתאריך 1.7.2016, השכר הקובע לעניין ההפרשות הוא השכר המוסכם בין המעסיק לעובדים, ובלבד שלא יהיה נמוך יותר מ"השכר המבוטח" שנקבע בצו ההרחבה לפנסיה חובה 2011. השכר המבוטח מחושב לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), או השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי.
